כללי הפרסום באינטרנט לעורכי דין

לשכת עורכי הדין מגבילה את הפרסום לעורכי דין

מכיוון שסעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, אוסר על עורכי הדין לשדל למסור לידיהם עבודה מקצועית וזאת הן בעצמם והן על ידי אחרים, אז השימוש החוקי בפרסום אינטרנט נועד בעיקרו לצרכי תדמית.

בפועל עורכי דין רבים לא מקפידים בעניין זה ולא פעם משתמשים באינטרנט לצרכי שיווק ישיר ואף שיווק אגרסיבי, אשר פוגעים קשות בכבוד המקצוע. בנוסף, ישנם גם עורכי דין רבים שמתבטאים בצורה פרועה ובלתי הולמת ברשתות החברתיות, דבר שאף הוא מעורר מורת רוח רבה, הן בקרב עורכי הדין והן בקרב הציבור הרחב בכללותו.

על מנת להילחם בתופעה זו, פועלת לשכת עורכי הדין במספר מישורים וכדי שלא תהיה חלק מאותם עורכי דין שעוברים על ההגבלות, חשוב מאוד שתכיר את כל החוקים בנוגע למה מותר ומה אסור לך לעשות בבואך לפרסם באינטרנט.

ראשית, עדכנה הלשכה את כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א – 2001, כך שהם יכללו הוראות ספציפיות גם לגבי הפרסום באינטרנט.

שנית, הלשכה הקימה וועדת ייעוץ לענייני פרסומת, שבראשה יושב ראש וועדת האתיקה הארצית. מטרת הוועדה הינה לטפל בפניות של עורכי דין בבקשה לקבלת אישור לעמידת הפרסומת שהם מבקשים לפרסם בתנאי הכללים הללו.

שלישית, וועדת האתיקה הארצית של הלשכה פרסמה בינואר 2015 גילוי דעת אשר מסדיר את פעילות עורכי הדין ברשתות החברתיות.

להלן עיקרי כללי העשה ואל תעשה לגבי פרסום עורכי דין באינטרנט וזאת בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), התשס"א – 2001, החלטות וועדת הייעוץ לענייני פרסומת של לשכת עורכי הדין וגילוי הדעת של וועדת האתיקה הארצית של הלשכה.

הוראות כלליות לגבי הפרסום באינטרנט

1. הפרסומת באינטרנט יכולה לכלול רק את הפרטים הבאים: שם עורך הדין, דבר היותו עורך דין, אם הוא נוטריון - דבר היותו נוטריון, תאריו האקדמיים או הכשרתו כמגשר, תואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו, כשירותו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל.

פירוט עורכי הדין העובדים עמו במשרדו, לרבות פרטים כאמור בכלל 3(ב) לגבי כל אחד מהם, כל הפרטים הנוגעים למען המשרד ולדרכי התקשרות עם המשרד וכל שינוי בהם, לרבות כתובת אלקטרונית של המשרד וכתובת אתר האינטרנט שלו, אם קיים.

שמות שותפים שיצאו לגמלאות ושמות שותפים שנפטרו, תחומי עיסוקו של עורך הדין ושל משרדו, שעות קבלת קהל, השפות אותן דובר עורך הדין, מועד הסמכתו לעורך דין, ספרים, מאמרים ועבודות מחקר בתחום המשפטי, משרות הוראה, תפקידים וחברות בלשכת עורכי הדין או בארגונים משפטיים בארץ או בחו"ל.

כל תפקיד שממלא עורך הדין או מילא בעבר, לרבות משרה ציבורית ושירות צבאי בתחום המשפטי ולמעט תפקיד שהוא ממלא על פי דין, כל עוד הוא מכהן בו והוא תפקיד שיפוטי או מעין שיפוטי או חברות בוועדות בחירה לתפקידים שיפוטיים או מעין שיפוטיים.

לגבי פרסום תארים שדין אחר מסדיר את השימוש בהם, מותר לפרסם גם תארים שאינם קשורים למקצוע עריכת הדין או להשכלה משפטית, כגון רופא, פסיכולוג, מהנדס, רישיון לסוכן ביטוח ועוד. אם התואר אינו במשפטים יש לציין באיזה תחום ניתן התואר.

2. אסור לציין שעורך דין הינו מומחה או מתמחה בתחום מסוים. מותר להשתמש בביטוי תחומי עיסוק ולציין תחום עיסוק כגון ליטיגציה, אך אסור לציין ביטויים כגון ליטיגציה בתיקים ששווים מעל לסכום נקוב.

3. אסור לציין שם של יועצים של המשרד אם אלו אינם עורכי דין ואינם עובדים כעורכי דין במשרד.

4. אסור לציין שמות של לקוחות, סוגי לקוחות, עסקאות ותיקים ספציפיים.

5. אסור לפרסם מחירים.

6. אסור לפרסם מלל מהלל ו/או משבח ו/או שימוש בביטויים אחרים כדוגמת מחיר חסר תקדים, הנחה מיוחדת, מבצע, מבצע לזמן מוגבל, ייעוץ ראשוני ניתן ללא תשלום, שכר סביר וכדומה.

7. אסור לציין הופעה בקטגוריית ממליצים.

8. אסור לפרסם מלל שאינו הולם את כבוד המקצוע, כגון: נפגעת בתאונת דרכים? מגיע לך הרבה כסף.

9. אסור לפרסם באתר אינטרנט של משרד עורכי דין עיסוקים אחרים של עורכי הדין, כגון ייזום ושיווק פרויקטים וכדומה.

10. אסור שהפרסומת באינטרנט תכלול ליווי של מלל קולי.

11. אסור להציג פרסומת באינטרנט במסגרת פסי פרסומת או באנרים, באופן לפיו אסור שעורכי דין יפרסמו באנרים של עורכי דין אחרים באתר שלהם ואסור להם לפרסם את עצמם במסגרת באנרים באתרים של אחרים.

12. ניתן להוסיף לפרסום קישורים או לינקים, רק לאתרים של עורכי דין או ארגוני עורכי דין או אתרים מקצועיים משפטיים בלבד.

13. מותר לפרסם תמונות ואיורים באינטרנט, אבל רק בתנאי שהם אינם פוגעים בכבוד המקצוע.

14. מותר לפרסם תמונות של עורך דין, אך לא ניתן לפרסם תמונות של לקוחותיו או של עובדי משרדו שאינם עורכי דין.

15. מותר להפיץ ניוזלטר ללקוחות המשרד.

16. אסור לפרסם כל פרסום אודות עורך הדין במדור שכותרתו מדור פרסומי.

17. אסור לפרסם פרטי התקשרות עם עו"ד במסגרת אתר רווחה של תאגיד, או ברשימת נותני שירותים לחברי הארגון או עובדיו, אלא אם השירות ניתן במסגרת התקשרות עם התאגיד וללא כל תשלום שכר טרחה לעורך הדין מהחבר או העובד.

18. אסור לפרסם כתבות פרופיל אודות עורך הדין או המשרד, אשר נערכות בשיתוף פעולה ישיר או עקיף של עורך הדין או מי מטעמו.

19. לגבי פרסום של עורכי דין באמצעות אתרים המבצעים פעולות יזומות של הפניית לקוחות לעורכי דין תמורת תשלום עבור כל פניה, אז במידה וההתקשרות בין האתר ובין עורך הדין מבוססת על תשלום בגין כל הפניית לקוח מהאתר ו/או כל שיטה אחרת בה מתוגמל האתר ו/או מי מטעמו בגין אותה הפנייה, הדבר עלול להוות עבירת משמעת בשל הפרת סעיף 11ב(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו- 1986.

סעיף זה אוסר על עורך דין לתת שירותים משפטיים ללקוח שהופנה אליו מגורם שאינו עורך דין, שותפות עורכי דין, או חברת עורכי דין, הפועל למטרת רווח ולמטרה זו מפרסם ברבים מתן שירותים משפטיים.

בנוסף, ייתכן שהדבר מהווה אף הפרה של סעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, אשר אוסר על עורך הדין לשדל, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית, שכן ניתן לראות במתן הרשאה מצד עורך הדין לאופן הפניית הלקוחות אליו אף משום שידול באמצעות אחר.

20. מותר לעורך דין לשמש כיועץ משפטי של אתר אינטרנט, שאינו שייך למשרד עורכי דין ולקבל ממפעיל האתר שכר טרחה, אך לא מהלקוחות הפונים לאתר, אך אסור לעורך דין לתת ייעוץ משפטי דרך האתר, אם האתר גובה תשלום עבור הייעוץ.

הוראות ספציפיות נוספות לגבי הפרסום וההתבטאות ברשתות החברתיות:

21. מותר לפתוח דף עסקי למשרד ברשתות החברתיות כדוגמת פייסבוק ובתנאי שהפרסום ברשתות הינו אף הוא בהתאם לכללי הפרסומת.

22. אסור לפרסם תוכן אשר מערב תוכן מקצועי ושאינו מקצועי העלול ליצור הטעיה, שידול אסור, פגיעה בכבוד המקצוע או הפרה אחרת של כללי האתיקה המקצועית.

23. אסור להתבטא באופן הפוגע בכבוד המקצוע, או באופן החורג מהוראות כל דין. בכלל זאת, אסור לעשות שימוש במידע, כגון תמונות, אם יש בו כדי לפגוע בכבוד המקצוע, או לפגוע בחובותיו של עורך הדין, כמו לדוגמא חיסיון עורך דין-לקוח.

24. אסור להציג דברי שבח עצמיים, דברים מטעים או דברים שיש בהם משום שידול, בדף של עורך דין ברשת החברתית.

25. מותר לעורך דין להביא לידיעת חבריו ברשתות החברתיות ידיעות משפטיות, לרבות ידיעות אודות פסקי דין ומאמרים, בין אם הוא נטל בהם חלק ובין אם לאו.

26. עורך דין המבקש לפרסם את עצמו ברשת חברתית בתשלום, צריך לוודא שהפרסום ייעשה בצורה המזהה באופן ברור כי מדובר בפרסומת ובין היתר תוך הדגשת המילה פרסומת מעל הפרסום או מילה אחרת הנהוגה כברירת מחדל באותה רשת חברתית.

כגון: חסות, sponserd, מודעה, פוסט ממומן, פוסט מקודם וכיוצאה בזה, זאת בהתאם לגופן ולצורה שמאפשרת אותה רשת חברתית.

27. עורכי דין המשתמשים ברשתות חברתיות כדי לתקשר עם לקוחותיהם, ישתמשו בממשקים המאפשרים שיח בין שני אנשים בלבד, באופן שלא יאפשר צפייה של אחרים בשיחה.

בבואך לפרסם את המשרד שלך באינטרנט חשוב מאוד שתשים לב ותפעל אך ורק לפי הכללים, כדי לשמור על השם ולמתג את עצמך באינטרנט בצורה חיובית. המומחים לפרסום בחברת wiseo מכירים את כל החוקים החשובים לפרסום עורכי דין ומתמחים כבר שנים בפרסום עורכי דין מתחילים וותיקים.

אם גם אתה מעוניין בפרסום אפקטיבי לפרקטיקה המשפטית שלך, כזה שעומד בכל הדרישות של לשכת עורכי הדין וכמובן, בפרסום שמצליח לנצח את המתרים ולהגדיל את מעגל לקוחותיך - חברת wiseo היא הכתובת בשבילך.

קרא ותדע: כללי האתיקה של לשכת עורכי דין לפרסום באינטרנט